"בית ספר חילוני הפך לגטו חרדי": איך התחרדו הערים הקטנות בפריפריה?

כן, ברי, מה נשמע?

אני פה בחוץ לתיכון ולמעלה בשיזף, אני פה

עם צלם, שייך להיכנס קצת לעשות סיבוב קטן?

>> עד שנקבל אישור מהממונה על בתי הספר, נכיר

את יצחק גורדון.

>> ברוכים הבאים לערד המתחדשת, כאלה שיגידו

ערד המתחרדת, אבל אנחנו לא נגיד את זה,

חלילה, ואנחנו לא נוחז פה.

>> גורדון הוא אחד האנשים החזקים בהר.

אני מנהל בטלפון.

>> ראש ועדת הכספים בעיר ואחראי גם על ההנחות

בארנונה.

>> תודה, בוקר טוב.

>> גם חסיד גור, שני הדברים משתלבים היטב

במהפכה שהעיר עוברת מאז הבחירות האחרונות.

>> כאן אנחנו רואים את בית ספר חלמי, שמדובר

קיבלנו אותו לאחר שנים שחסר לנו כיתות

לימוד לבנים, בנות. הגיע ראש העיר והבין את

המצוקה, ישב, ראה את המספרים, את הגידול

העצום שלנו ואת הקטון של התלמידים

החילוניים, והוא הבין שאין מה לעשות,

חייבים להעביר מבנה לגור.

>> זאת אומרת, זה היה בית ספר חילוני.

>> זה היה בית ספר חילוני עד לסיום שנת

הלימודים תשפ"ד. בתחילת שנת הלימודים תשפ"

ה אנחנו קיבלנו את זה.

>> אחרי תשע שנים שאני החזקתי אותם

באופוזיציה,

הם אה פתאום זכו בפיס.

>> כמה שעות אחרי אני פוגש מחוץ לבית הספר,

כי הוא כבר לא יכול להיכנס, את המפסיד

הגדול, ראש העיר הקודם, ניסן בן חמו. זה

בית ספר ממלכתי, ואחד הדברים הקריטיים זה

שברגע שאתה סוגר בית ספר ממלכתי, אין דרך

חזרה, והכי מצחיק שבראשון לספטמבר הוא עוד

אמר להורים: מה פתאום, לא יקום ולא יהיה,

הבית ספר יישאר.

>> נפגשנו עם המנהלת ועם הזגנים ועם התלמידים,

קודם כל בית ספר, בית ספר חלמי שלא ייסגר.