כאן מקשיבים 👂 | לא נותנים לי לראות את הילד שלי

‫הוא יודע שאני אימא שלו, שרוצה אותו, ‫שאני לא יכולה לקחת אותו,

‫הוא אפילו מבקש ממני: ‫"קחי אותי, אז משטרה תבוא, אז מה?"

‫ככה הוא אומר לך, ילד בן 7? ‫-כן.

‫מישהו נלחם למחוק לו את דמות האם, ‫שלא יעז לבקש להיות עם אימא,

‫שלא יעז לרצות אותי.

‫היום בשלוש השנים האחרונות, ‫אני לא רואה את הילד שלי.

‫אין לי איתו כמעט קשר.

‫איך קוראים לו? ‫-קוראים לו ארי.

‫אין לי כל כך הרבה תמונות, ‫את רואה מה זה. הנה, זה הילד שלי.

‫אין דקה שאני לא חושבת מה קורה ‫עם הילד שלי ומה איתו היום.

‫התחתנתי בעל כורחי, נכנסתי להיריון, ‫הייתי בת עשרים וחצי.

‫חודשיים וחצי בערך אחרי הלידה, ‫אנחנו נפרדנו.

‫גידלתי אותו מאז שנולד לבד, ‫כאם חד הורית,

‫מגיל חודשיים עד גיל ארבע לבדי.

‫הייתי עם הילד 24 שעות, ‫שבעה ימים בשבוע.

‫הייתי מסורה, רואה את הצרכים ‫של הילד תמיד מעל הצרכים שלי

‫ותמיד מסתובבת סביבו ‫ונותנת את כל מה שצריך.

‫כשהילד היה בן שנתיים וחצי ‫התחלתי לשלוח אנשים

‫לבקש הסכם גירושים ‫והבנתי שהם מחזירים אליי הודעות

‫ש"אני לא אתן לה גט ‫עד שהילד לא יהיה אצלי".

‫הוא הלך ופתח תיק תביעת משמורת.

‫היום כרגע אנחנו גרושים כמובן, ‫הוא נשוי ואשתו, כאילו האימא החורגת,

‫מגדלת את הילד שלי.

‫עד היום הזה,

‫גם הביקורים של מרכז קשר ‫לא התקיימו כבר שנתיים וחצי.

‫לא היה לי אפילו לא פעם אחת ‫הסדרי ראייה, זאת אומרת שבת או חג.

‫ביום אחד בהיר הפכתי להיות ‫מאימא חד הורית עם משמורת מלאה

‫לאימא שכולה לילד חי.

‫אני לא מבינה ‫למה את לא רואה את הילד?

‫זה מחדל של רשויות המדינה. ‫הרווחה ובית הדין...

‫האבא הצליח להסית אותם נגדי.

‫זה כבר שרשרת שהתחילה אצל ‫מישהי אחת שהיא עשתה איזושהי טעות.

‫מי? -פקידת סעד, ‫מתוך לחץ וטרור שהאבא הפעיל.

‫הוא היה החזק יותר ‫מבחינת קשרים ולחץ ושכנוע

‫וסוג של ידע מה לומר עם מי לומר.

‫הם פשוט בחרו את הצד ‫שקל יותר להתמודד מולו

‫וככה זה הידרדר והגיע למצב של נתק ‫כבר שנים.

‫והם מבקשים רק דבר אחד: ‫תעזבי אותנו בשקט,

‫תפסיקי לשגע אותנו, ‫אנחנו יודעים מה טובת הילד.