"לפעמים לנפש אין מרפא": אובחנתי בדיכאון הכי חמור שיש | כאן מקשיבים

‫בעלי לשעבר אמר שהוא זוכר סיטואציה ‫שישבתי בסלון, עם הילד ככה,

‫ופשוט התנדנדתי, כמו בסרט אימה,

‫והשיער שלי היה שחור, וככה, על הפנים, ‫הסתכלתי עליו ככה,

‫והוא אמר, ‫"זה היה ממש מפחיד, אני פחדתי".

‫את פחדת מעצמך גם?

‫כן, כן.

‫בעצם האבחנה שלי נקראת היפומאניה.

‫אני לא סובלת מהמאניות, "לצערי",

‫זאת אומרת, אני מקבלת ‫רק את הדיכאונות.

‫את אומרת לעצמך אני רוצה עכשיו, נגיד... ‫אני רוצה לשמוח.

‫את לא באמת יכולה לעשות את זה,

‫כי מאניות בדרך כלל זה באמת קיצון... ‫הקיצון השני,

‫זה ה"היי" הזה, ‫זה הטירוף, זה שמחת החיים,

‫ואני אומרת, מה, קיבלתי מאניה דיפרסיה,

‫תנו לי גם את המאניה, ‫לפחות שיהיה לי גם את השמח,

‫למרות שאחרי השמח הזה ‫באה ירידה מאוד מאוד תלולה.

‫אתה יודע שהיא תגיע, אבל אתה ‫בכל זאת נהנה מהרגעים ההם.

‫עד כמה את מודעת באותו רגע

‫כשאת במאניה, כשאת בדיפרסיה? ‫-אני מאוד מודעת, מאוד מודעת.

‫כי אין לי פסיכוזה.

‫פסיכוזה בעצם זה שאתה לא מבין, ‫אתה לא בהכרה.

‫אני מבינה מה אני עושה.

‫כשאתה מודע אתה מפחד, כי אתה יודע.

‫אתה יודע לאן זה יכול להגיע ולאן זה יגיע.

‫אתה כבר יודע כי זה סרט ‫שחוזר על עצמו.

‫כמה זה הפתיע אותך, האבחנה?

‫האמת, זה התחיל בהיריון, אבל...

‫היה לי היריון לא פשוט ובעצם ‫אושפזתי ללידה שקטה עם הילד.

‫המליצו לך על לידה שקטה? ‫-המליצו לי על לידה שקטה.

‫עברתי המון רופאים, פרופסורים,

‫שקבעו חד משמעית שהילד "לא תקין" ‫מבחינת המוח, אין לו מוח.

‫שירה, את זוכרת את המצב הנפשי שלך ‫באותם ימים?

‫קשה מאוד.

‫כבר באותם חודשים נכנסתי לדיכאון.

‫זה התחיל מחרדות, מחשבות, חרדות... ‫-איזה מחשבות?

‫מחשבות שאני לא אאבד את הדבר הזה, ‫כל כך נקשרתי אליו וה...

‫לעבור מרופא לרופא ולצפות, ולקוות ו...

‫איך זה התגלגל משם?

‫אני ביקשתי בדיקה גנטית,