"תדאגו שיהיו לי ילדים": ההורים שנאבקים להביא נכד מהבן שנפל

by JBruhman
זה החדר של אוריקוש.
[מוזיקה]
אני יכולה עוד להרגיש את ה
מגע גוף שלו, את החיבוק שלו, את חום הגוף
שלו, את הכתפיים הרחבות.
אני עוד יכולה להרגיש את זה.
את יודעת, מבחינתי הוא בעזר אלוקי.
לא באמת א
לא נמצא, נהרג.
>> הוא היה בשיא שלו. סי
>> היה בשיא שלו.
>> לקחו את הכי טוב. את הכי טוב לקחו.
זו התמונה האחרונה שהוא הצטלם ברפיח.
ארבעה חודשים לפני שאורי נהרג, כשהוא
[מוזיקה] יוצא להתרעננות מהלחימה בעזה,
הוא קורא לאמא שלו לחדר לשיחה רצינית.
>> מה הוא יכול לבקש? בחור עוד לא בן 19,
[מוזיקה] זה היה אפריל. יום ההולדת שלי
הייתה רק ביוני. הוא היה בן 18 ו-10 חודשים.
אז הוא אמר לי [מוזיקה] לא,
אמא, אני צריך שתקשיבי.
אני רוצה לבקש ממך שיהיו לי ילדים. אמרתי
לו ברור שיהיו לך ילדים.
והוא אמר לי לא, אמא, אני רוצה שתדאגי שיהיו
לי ילדים, מי שאת תבחרי.
>> מיד הבנתם למה הוא מתכוון?
>> לקח לנו שבריר שנייה, המקום
הזה של עם מי שאת תבחרי,
מה, מה קשור?
ואז הוא הסתכל עם העיניים החומות
היפות, החכמות האלה שלו, תבטיחי לי שיהיה לי
ילדים.
ולא העזנו לדבר על זה עוד פעם
עד היום שהגיעו הבשורה.
היום זה התאריך של יום ההולדת שלו, איתי. הוא
אהב את הים והוא אהב מוזיקה. הוא לא היה
בן אדם של עצב ודיכאון, הוא היה
שמחת חיים.
אולי הילד שמחכה.